כדי להבין את מערך הכוחות הפועלים בשדה החינוך למחול יש צורך לצלול מעט פנימה . בתי - הספר הנחשבים לריקוד בארץ ברורים וידועים לכול , ביניהם מגמות המחול של תלמה ילין והתיכון שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים , ומספר מצומצם של סטודיות פרטיים , אולפנים קיבוציים , ומרכזי מחול . גם הקצה השני מוכר והוא ממוקם בפריפריה , במתנ " סים או במרכזי חוגים , בהם פועלים צוותים מתחלפים של מורות ומורים , צעירים מאוד ומתחילים בדרך - כלל , ללא ריכוז מקצועי ומבנה מאורגן של לימודים . בין שני הקצוות הללו יש מגוון גדול של בתי - ספר , מגמות , וסטודיות , שקשה להגדיר את רמתם ואיכותם לפי סוגם או המוסד אליו הם משתייכים . יציבות של ניהול וצוות הוראה מנוסה במשך שנים , הישגי תלמידות ותלמידים , לימוד בליווי נגינה חיה , חשיפה לעשייה אמנותית - בימתית בארץ ושיתוף - פעולה עם רקדנים ויוצרים פעילים - כל אלה מסמנים בדרך - כלל רמה גבוהה , מקצועיות ואיכות , וגם השתייכות לשדרת אמנות המחול בארץ . הם יכולים להתקיים במגמה , אולפן או מתנ " ס - כשם שבמסגרות אלה יכולים גם שלא להתקיים המשתנים הללו או חלקם . מגמות המחול ככלל , כך אני טוע...
אל הספר