ראיונות יוצאי דופן , או התייחסויות לא שגרתיות של מורות לריקוד , סייעו לי לזהות מגמות וגוונים משותפים לקבוצה המקצועית כולה . כך דיבורה המורחב של שרון על ילדיה עזר לי לראות עד כמה נשים אחרות צמצמו את הדיבור על ילדיהן ומשפחתן ; כך בחירתה המפתיעה של גליה בהדגשת יכולתה להרוויח כסף כזו המבדילה בינה לבין מורות " רגילות " הבליטה את המגמה ההפוכה הקיימת בדרך - כלל אצל מורות לריקוד ; וכך גם סיפורה של דינה ששזר והנכיח כסף ופרנסה כמעט לכל אורכו , הבליט את הצנעתם של הצדדים הללו בראיונות אחרים . גם מי שהייתה מפרנסת יחידה או עיקרית במשפחתה , או שתרומתה לפרנסת המשפחה הייתה שווה לזו של בן - זוגה , המעיטה לדבר על כך . הקוד האמנותי או החינוכי מצד אחד , יחד עם האחריות המשנית של נשים לפרנסה כמוסכמה כמעט גורפת מן הצד השני , אחראיים כנראה למגמה הזו , שאותה ואת צליליה זיהיתי כבר בשלבים המוקדמים של המחקר . איריס אמרה זאת במפורש : יש את העניין של הפרנסה . למרות שהיום אנחנו בעולם שגם הנשים מאוד מתחרות על זה , עדיין על גברים יש הרבה יותר לחץ למצוא מקצוע הגון שתוכל לפרנס את המשפחה שלך . בכל זאת ריקוד , צריך להודות ...
אל הספר