של המושלים הצבאיים , והביקורת השיפוטית צומצמה לבדיקת הציות הפורמלי לתקנות ההגנה . שלא כמו במקרה של אבו לבן , במקרה של איובי בית המשפט העליון לא מצא שהייתה הפרה של התקנות ועתירתו נדחתה . 158 סיפור תלאותיו של עו " ד איובי עורר התעניינות ציבורית . חבר הכנסת משה ארם ממפ " ם הגיש שאילתה בנדון לשר הביטחון , ובה השאלות האלה : א . מדוע גוזר הממשל הצבאי גזרות גירוש על חולה הנמצא בתהליך ריפוי לפי הוראות הרופאים ? ב . האם רשאי הממשל לתת פקודה כזאת בנימוק שצובחי אל - איובי ניצל את שהייתו ביפו כדי לקבל אישור לעבוד כעורך דין ? כלום החוק אוסר על חולה לטפל בסידור ניירותיו ? ג . על סמך מה קבע המושל שצובחי אל - איובי עבר עברה כשנענה להזמנת בית הדין המחוזי והשתתף במשפט ? כלום אינו רשאי לקבל הזמנה מטעם מוסד ממשלתי ? ד . מדוע המושל רואה בצובחי אל - איובי עבריין עקב הסכמתו לשמש חבר המועצה המוסלמית ביפו , למרות העובדה שהלשכה הערבית על יד ראש הממשלה לא הביעה התנגדות לכך ? ה . האם ראש הממשלה ושר הביטחון מוכן לבטל את הגזרה ולהפסיק את מעשה העוול ? 159 שאלותיו הנוקבות של משה ארם זכו לתשובה רק ב - 29 במאי , 1950 ש...
אל הספר