הכפר עילוט נכבש בקרבות עשרת הימים , ביולי , 1948 לצד כפרים אחרים באזור נצרת . תושבי הכפר , שעשרות מבניו נהרגו מידי חיילי צה " ל , נדחפו בכוח לפליטות . חלקם הרחיקו לכת והגיעו עד לירדן ולסוריה , ואחרים מצאו מקלט בנצרת הקרובה . . 62 אל אתחאד , . 25 . 5 . 1949 על חביב זרייק ראו לעיל בפרק השלישי . . 63 סרור , אל נכבה פי עילבון , עמ ' . 79 . 64 עם זאת , ביומנו של הכומר מורקוס מועלם נכתב כי הצבא תכנן לפוצץ את בתי הכפר , וב - 25 בנובמבר 1948 הספיק לסמן עשרים בתים לצורך מיקוש והריסה . ראו שם , עמ ' . 68 כפי שראינו בפרקים הקודמים , תושבי נצרת ומרבית הכפרים שבסביבתה ניצלו ממעשי טבח וגירוש בידי הצבא הישראלי . אך היו ארבעה כפרים שגורלם היה אחר : עילוט וצפורייה הסמוכים לנצרת , ומג ' יידל ומעלול שבעמק יזרעאל . כפרים אלו חרבו ותושביהם גורשו . תושבים רבים מצאו מקלט בעיר הבשורה והפכו פליטי - פנים או נפקדים - נוכחים . רובם חסו במנזר סלזיאן , אך במנזר חסו גם מאות פליטים אחרים ונזיריו התקשו מאוד לסייע להם . בשנת 1949 עדיין היו בנצרת אלפי פליטים שמצאו מקלט בעיר . הקבוצה הגדולה ביותר הייתה מחיפה , והממשל הצב...
אל הספר