פרדיגמת ההישרדות

הטראומה של מלחמת 1948 לא הייתה חד - פעמית , אלא הייתה נוכחת כחוויה מתמשכת בחייהם של השורדים . תחושות של אובדן , בלבול וחוסר אונים נכרכו ברגשות של זעם , בגידה והשפלה בעקבות התבוסה הקשה . השורדים היו ברובם הגדול כפריים . רוב בני האליטות העירוניות עזבו והפלסטינים נותרו כצאן ללא רועה . לא רק להווייתם החדשה כמיעוט בארצם נאלצו הערבים להסתגל , אלא גם לשפתם ולחוקיהם של השליטים החדשים , ולמדיניות שנועדה להמשיך את נישולם מרבים מהנכסים והאדמות שנותרו להם . במאבק ההישרדות , הפלסטינים חיפשו כלים חדשים להגן על עצמם ועל זכותם להמשיך את חייהם בבתיהם וביישוביהם . תעודת הזהות הישראלית , האזרחות , ההשתתפות בבחירות והפנייה אל בית המשפט העליון היו כמה מאותם כלים . ההתנהגות הפוליטית היא אחד הנושאים הנחקרים ביותר בספרות המחקר על הערבים בישראל . ואולם בספר זה אני מבקש להציג קריאה חדשה של הנושא , לאור פרדיגמת ההישרדות , שהיא מרכזית בעיניי להבנת התנהגותם של השורדים . המושג " הישרדות " מתייחס לשני מובנים שונים זה מזה אך משלימים זה את זה . האחד - היכולת לשרוד בבית ובמולדת ולהימנע מגורל של פליטות , והאחר - היכולת ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד