בחודשי הקיץ של שנת 1948 החלו תולדות הערבים בישראל . יולי היה חודש מכריע בתולדות המלחמה ובנכבה של הפלסטינים . לאחר קרבות עשרת הימים והכרזת הפסקת האש השנייה ללא הגבלת זמן , הסתיימו בפועל מעשי הלחימה בין ישראל לבין סוריה , לבנון וירדן . אשר למצרים , הצבא המצרי עבר למגננה , ומכל מקום החזית המצרית הייתה רחוקה מהגליל . באותה העת היה ברור שצבאות ערב כשלו במשימתם למנוע את הקמת המדינה היהודית , ואינם מסוגלים למנוע מישראל להרחיב את גבולותיה מעבר למה שנקבע בהחלטת החלוקה . בחודש יולי נכבשו נצרת וכפרים רבים בסביבתה . יישובים אלו נותרו על תלם והיו לגרעין המיעוט הערבי תחת הכיבוש הישראלי . ישראל החלה אז לנהל את חייהם של כשבעים אלף פלסטינים אשר הפכו לאזרחיה . הללו ראו במו עיניהם כיצד השלטונות מונעים בכוח ממאות אלפי הפליטים לשוב אל בתיהם ואל יישוביהם , והחלו להפנים את גודל אסונם . התבוסה הערבית והאסון הפלסטיני היו ברורים וגלויים לעין . מיד לאחר כיבוש נצרת הופקד על העיר מושל צבאי , ומתפקידו היה להעניק לאוכלוסייה שירותים שונים , כגון מקורות פרנסה וחינוך . נחנכה תחנת רדיו בערבית המיועדת לאוכלוסייה הפלסטיני...
אל הספר