התמה של ' אויר קדמון שאינו נתפש ' המזוהה באיזושהי מידה עם ספירת כתר רווחת בספרות הקבלה בימי הביניים , ומקורה , כפי שציין שלום , ב ' אויר שאינו נתפש ' שבספר יצירה ובפירוש רס " ג . פרוידנטל , פורת ואחרים הוסיפו רקע רחב לתמה זו בספרות היהודית ומספר חוקרים אף הצביעו על תפיסות סטואיות וקדם - סוקרטיות כרקע להן . אפשר למצוא תיאורים של ' אויר ' זה בספרות הקבלה של ימי הביניים , בין היתר בחלק מן החיבורים מקבוצת העיון שלא הוזכרו לעיל ( פירוש שם בן ד ' אותיות , מורה צדק , פירוש י ' ספירות ואחרים ) , בפירוש ר ' עזריאל לספר יצירה , אצל ר ' שלום בן יוסף אשכנזי , בספר מערכת האלוהות , בפירוש התורה של ר ' מנחם ריקנטי , שהיה נפוץ ומוכר ביותר לנוצרים קבליים ברנסנס ( ובהם לפוסטל , אשר תרגם את פרשת 66 שלום , עקבותיו , עמ ' ; 50 פורת , תקון המעגל , עמ ' . 309 67 מרגליות ( Margoliouth , Ether ) דן בהרחבה בעיסוק ב ' אויר הקדמון ' אצל רמד " ל . תא - שמע הקדיש מחקר ראשון ל ' ספר המשכיל ' המזהה את האל עם ה ' אויר ' הממלא את כלל ההוויה ( תא - שמע , ספר המשכיל ) , ושם עמד על מקורות אפשריים לתפיסה זו ב 'מדרש תמורה '...
אל הספר