המערכת האחרונה שאציג נוגעת למונחים הרמנויטיים ועניינה האופן שבו הן הטקסטים הקנוניים והן פרשנותם נתפסים . אף שפוסטל מתייחס לאורך פירוש הזוהר לשני המונחים העיקריים המשויכים למערכת זו ( ' סמכות ' ו ' תבונה ' ) , תיאור שיטתי של עיקריה מצוי דווקא בהקדמתו לתרגום הזוהר , ועל בסיסה אתאר בשורות הבאות את עיקרי הדברים . במערכת זו ארבעה איברים : סמכות עליונה או אלוהית , שהיא זכרית , צורנית ומעניקה צורה , והיא מקושרת להוויות זכריות , כגון השכל הפועל במערכת השכלים והמחשבה במערכת הנפש ; תבונה עליונה או אלוהית , שהיא נקבית , חומרית ומקבלת צורה , ומקושרת בהתאמה לשכל האפשרי ולרוח ; 380 סמכות אנושית תחתונה - זכרית ונמוכה ; תבונה אנושית תחתונה - נקבית ונמוכה , אשר בדומה למה שראינו במערכות הקודמות כוללת ונותנת ביטוי מוחשי לכל הרבדים שמעליה . 381 עניינה של הסמכות הוא הטקסטים עצמם , ואילו עניינה של התבונה הוא הבנתם ופרשנותם . 382 הסמכות מוצגת במפורש כקודמת מבחינה אונטולוגית 379 שם , . fol . 92 v לפי מקור זה אותם בני הודו מאופיינים בעיסוקם במאגיה , והם מצוים בקרבה לגן העדן הארצי . פוסטל מזכיר את האברהמינים בח...
אל הספר