לקסיקון

ששת ימי השבוע במכפלת מניין הספירות . ואולם , תרגום זה נראה שגוי ומשונה למי שמצוי בספרות המדרש , מאחר שקשה שלא לראות כי הזוהר מתבסס על המסורת המדרשית המפורסמת המספרת על דוד המלך שנאלץ להשתמש בשם המפורש כאמצעי מאגי לחתימת השיתין או התהומות על מנת שלא יעלו על גדותיהם ויחריבו את העולם . אמנם , ' שיתין ' פרימורדיאליים אלו נבראו בששת ימי בראשית , ואכן על פוליסמיה זו של ' שיתין ' מתבססת הדרשה הזוהרית המקשרת את ששת ימי הבריאה ( ' שיתא ' ) ל ' שיתין ' שנבראו בהם . עם זאת , מאחר שנראה כי פוסטל לא היה מודע לכך ש ' שיתין ' הם גם תהומות , ויתרה מכך - מאחר שהוא לא הכיר או לא זיהה את המסורת המדרשית שבבסיס הדרשה הזוהרית , נותרה בידיו גרסה רזה בהרבה של הטקסט הזוהרי , המכילה רק את ששת ימי הבריאה ואת המספר שישים . רזון זה לא נעלם , כפי הנראה , גם מעיניו של פוסטל עצמו , ואפשר לראות כי הוא חש צורך להוסיף מעט תמטיקה בפירושו - עשר הספירות המגשרות על הפער שבין המספרים 6 ו - . 60 סוגיה מעניינת בעניין תרגומו של פוסטל , הנקשרת לתחום הלקסיקלי , היא דרך התמודדותו עם מילים זוהריות שמשמעותן אכן אינה ידועה , או מוטלת...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד