כמה הערות מקדימות על מיומנותם של נוצרים העוסקים בקבלה בעברית ובארמית

לפני שאגש לניתוח איכותו של תרגום הזוהר של פוסטל , אבקש להקדים כמה מילים בדבר מיומנותם של נוצרים קבליים בעברית ובארמית - נושא שלמיטב ידיעתי לא זכה עד כה להתייחסות של ממש במחקר . כפי שציינתי במבוא , מאפיין מובהק המייחד את הנוצרים הקבליים במאה השש - עשרה ומבדיל אותם הן מנוצרים שעסקו בקבלה לפניהם והן מרובם המכריע של הנוצרים שעסקו בקבלה במאה השבע - עשרה , וביתר שאת מאוחר יותר , הוא ידיעת העברית ברמה מניחה את הדעת המאפשרת את קריאת הטקסטים היהודיים במקורם וכן את תרגומם לשפות אירופיות . רכישת העברית ויכולת הקריאה והכתיבה בה הן אכן קו מתאר מרשים ומפליא ביותר של מלומדים רנסנסיים אלו , והוא הטביע את חותמו על אופי העיסוק הנוצרי בקבלה במאה השש - עשרה , עד למידה שנכון לומר כי בזכות מיומנותם זו ופרותיה יש לראות במאה השש - עשרה את תור הזהב של העיסוק הנוצרי בקבלה . עם זאת , דומה כי דווקא בשל ההערכה הרבה , ולעתים אף ההערצה , שזכו לה כותבים אלו בזכות ידיעת השפות שלהם , הן מצד בני תקופתם והן מצד עולם המחקר האקדמי שניסה להתעמק בהם ובעולמם , למעשה איש מעולם לא מצא לנכון לבדוק באופן אמפירי עד כמה טובה הייתה ...  אל הספר