מדינת ישראל מילאה ועדיין ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב מאפייניה וערכיה של החברה האזרחית . בעבר רתמה את הפעילות האזרחית לצרכיה הלאומיים , אך גם לסדרי עדיפויות המתיישבים עם תפיסת עולמה של תנועת העבודה , שהייתה הגמונית מאז ראשית המאה ה - 20 ועד לשלהי שנות ה - . 70 מאז תחילת שנות ה - 80 מתנהלת המדינה לפי תפיסת עולם כלכלית ניאו - ליברלית , תוך כדי הפרטה הולכת וגוברת של שירותיה . מגמה זה הביאה לצמיחת ארגונים אזרחיים , אשר חתרו למלא את החלל וליטול על עצמם חלק ממשימותיה של המדינה . במילים אחרות , הניאו - ליברליזציה של העשורים האחרונים הבליטה את מגמתה של המדינה לוותר על חלקים גדלים והולכים מאחריותה בתחומים שונים , לרבות חינוך , בריאות וסעד ) . ) Doron , 2007 מגמה זו הטילה אמנם על הארגונים האזרחיים אחריות רבה , אך המדינה עדיין משיתה עליהם רגולציה כלכלית וחוקית . ההגמוניה רבת השנים של מפלגות הימין הלאומני בממשלה הביאה למעורבות סלקטיבית של המדינה בארגונים אזרחיים שונים . דפוסי הסיוע לעמותות מסוימות ולא לאחרות , ומגמות החקיקה החותרות להטלת מגבלות פרוצדורליות על סיוע החוץ שמקבלות עמותות המאופיינות כ " בע...
אל הספר