ב. "איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה": ההספדים על עמרם

תאריך פטירתו של עמרם — יממה לפני שקראו את פרשת בלק בספר במדבר , שבסופה מתואר מעשה הקנאות של פינחס — שימש מקור השראה מתבקש למספידיו . מקור השראה נוסף , גם אם לא בהכרח מודע , נעוץ ביום הולדתו , שחל לדבריו בי " ז בתמוז , כפי שראינו בפרק השני , בשבת שבה קראו את פרשת פינחס . מספידיו בהלווייתו וסמוך לאחריה התייחסו בעיקר לתכונות אישיותו כמנהיג ציבור ואידאולוג , שכללו לדבריהם קנאות חסרת פשרות , נחישות ונכונות לשלם מחיר על מעשיו ועל אמונותיו . תכונות אלה מלמדות על כך שמעשיו נבעו ממניעים טהורים . פה ושם הביאו סיפור או אנקדוטה שהיה בהם כדי ללמד על האיש ועל תכונותיו האישיות , גם אם אלה נדחקו לשוליים נוכח הממדים המנהיגותיים , הציבוריים והאידאולוגיים . בין השורות יש גם אמירות המרמזות על מערכות היחסים המורכבות שהיו לו עם אחרים בעדה החרדית ובנטורי קרתא , ואמירות ברורות הדוחות טענות שלפיהן פעילותו הציבורית נבעה ממניעים זרים . לא ברור כלפי מי כוונו הדברים , במיוחד בכל הנוגע למניעיו של עמרם , אבל מתברר שהקול שהטיל ספק בטהרת קנאותו היה חזק לפי תחושתם מכדי להתעלם ממנו . כאמור , שלושה ספדו לעמרם בהלווייתו ,...  אל הספר