ב. "כולם עד אחד נזהרים בכבודו": אסיר אידאולוגי בכלא יפו, קיץ 1953

מחול , זמרה , מלאכת מחשבת , משחק , שחמט " . כתבות ספורות מאוד בירחון זה עסקו בפושעים ספציפיים , אם כאלה שלא נתפסו ואם כאלה , כגון אברהם צ 'פניק ועמרם , ששהו בכלא . הכתב , שקיבל רשות מיוחדת מנציב בתי הסוהר לפגוש את עמרם ולראיינו , הגיע לבית הכנסת של הכלא , אשר בו ישב עמרם " בראש השולחן [ ... ] כשהוא שונה לפני 26 אסירים פרק במסכת ' ברכות ' ומדיין בפרשת השבוע " . עמרם התייחס בין השאר לנושא " בן סורר ומורה " שנזכר בפרשה , " ואותה שעה " , ציין הכתב , " שאלתי את עצמי אם כבוד הרב יורד לעומקו של הפאראדוכס הנשמע מפיו הוא " . לדבריו , עמרם היה לבוש מדי - האסיר החומים , שמתחתם בלטו ה " ארבע כנפות " שלו , אשר ציציותיהם הארוכות הגיעו עד ברכיו . לראשו חבש את כומתת - האסירים , אך מתחתיה בצבצה כיפתו הירושלמית . הנהלת בית הסוהר התירה לו שלא לשנות ממנהגו המקובל . פיאותיו הארוכות ניטלטלו עם כל תנועת - ראש , שעה שניסה לפשט פלפול מסובך ולהסבירו לשומעיו . לדברי מנהל בית הסוהר , עמרם עבר תהליך קליטה רגיל , שכלל " רישום , מקלחת והחלפת בגדיו למדי - אסיר . אולם , הושארו אתו טליתו ותפיליו , ה ' טלית קטן' וכיפתו ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי