ההתחקות אחר המחאות וההפגנות מלמדת לא מעט על הסיבות להן , על מניעי החתירה של המפגינים לחיכוך , על חשיבותו של האתוס שנוצר בנטורי קרתא סביב חיכוכים אלה ועל אופני הטיפול של רשויות המדינה בהם . מתברר שנטורי קרתא בהובלתו של עמרם הצליחה לשמר תרבות הפגנות שנמשכה באופן די רציף עד ראשית שנות השישים ולא דעכה , תרבות שלא הייתה רק זו של המוחים אלא הפכה מוקד של תרבות פנאי לסקרנים ולעוברי אורח . השאלה שנותרה ללא פתרון ברור בהקשר זה היא מה הם הגורמים לכך 314 שם , מסמך . 19 315 שם , מסמך . 17 316 ראו " תכנית ארגון חברי נטורי - קרתא " , תמוז תש " ך , אוסף בלוי , קופסה 1 תיק צניעות ( . ( 2 שמחאות והפגנות מסוימות נמשכו ואילו אחרות נפסקו אף שעילתן הוסיפה להתקיים . לדוגמה , משהגיעה פרשת המועדון לפתרון לא היה עוד טעם להפגין . לעומת זאת , ברכת ירושלים שבה ונפתחה מדי שנה בעונת הקיץ אולם ההפגנות סביבה שככו . כיוצא בכך , כפי שנראה בראשית הפרק הבא , ההפגנות סביב מעבר מנדלבאום נחלשו החל בשלהי 1963 אף שהמעבר המשיך לתפקד באותו היקף עד . 1967 ייתכן שחלק מההסבר נעוץ בצורך לשנות זירה ולהתחדש , אם במודע אם שלא במודע , ו...
אל הספר