כאמור , בקיץ 1949 ביקרו ירחמיאל דומב ואשתו בישראל . היה זה ביקורם הראשון ב " ארץ ישראל " — במדינת ישראל הוא לא הכיר . כפי שצוין בפרק הראשון , דומב פרסם ספרים , חוברות ומאמרים אנטי - ציוניים בעיתונות , ובמשך עשורים רבים תמך כספית בפעילותה של נטורי קרתא בכלל . הוא תרם גם לעמרם , שאותו פגש לראשונה במהלך ביקור זה . דומה שמה שראו עיניו בביקור זה חיזק את חששותיו , במיוחד בכל הנוגע למצוקות החרדים הקנאים והאתגרים שבפניהם ניצבו . לאחר שובו ללונדון כתב מכתב מפורט לידיד , אשר בו תיאר את חוויותיו ובעיקר את רשמיו באשר ליהדות החרדית בירושלים . תיאור זה מחדד בעיקר את מערכות היחסים הסבוכות בין החרדים הקנאים לבין אלה המתונים לסוגיהם מנקודת מבטו של אורח שאינו מסתיר לרגע את אהדתו לקנאים ואת היותם מיעוט בזירה החרדית המקומית . תיאוריו ממחישים היטב את תחושת המצור שבו היו הקנאים נתונים באותם ימים ואת אכזבתם מפניית רוב החברה החרדית לנהל שיח ומגע עם השלטון היהודי - ציוני . דומב פותח בתיאור עצמת חוויית הביקור במקומות ובאתרים בעלי משמעות היסטורית - רוחנית - דתית בתולדות העם היהודי בארצו : " אין באפשר לשבוע את הע...
אל הספר