ב. "האש אחזה כבר בקירות הבית": שתדלנות, מחאה ומעשי אלימות, אמצע 1947 – אמצע 1948

דימוים של אנשי נטורי קרתא כבוגדים המוכנים לעשות הכול כדי להכשיל את המפעל הציוני גם בזמנים קשים התקבע כפי הנראה על רקע אירועים שהתרחשו בירושלים בתקופת המצור כפי שתועדו בידי אישים דוגמת דב יוסף ( , ( 1980 – 1899 המושל הצבאי של ירושלים בימי מלחמת העצמאות והמצור . הפרשנות שניתנה לאירועים אלה וההערכות בדבר מידת אי - השתתפותם של אנשי נטורי קרתא בפעילות המלחמתית , ופניות ידועות בזמנן ומתועדות של אנשי נטורי קרתא לבריטים מזה ולערבים מזה , רק העצימו דימוי זה . כך לדוגמה , החל בדצמבר 1947 ובמהלך החודשים הבאים הלכה וגברה בעיית אספקת המים , המזון והדלק לירושלים בכלל ולעיר העתיקה בפרט , והדבר פגע במורל של הציבור בעיר , שחש ננטש . יתר על כן , " אחדים מבין אלה שהיה ברשותם מלאי מזון התחילו מוכרים אותו במחירים מופקעים " , דבר שהביא לתגובה חריפה , במיוחד בקרב אנשים מנטורי קרתא . אלה " החלו מפגינים וצועקים ' ה " הגנה " אכלה את מזוננו ' . " שורה של אירועים סמוכים קודמים הצטרפו כפי הנראה כדי לחזק דימוי זה . כך למשל , החל בשלהי 1946 ובמהלך השנתיים הבאות תמכה נטורי קרתא בתכנית לבינאום ירושלים , תכנית ששבה ונד...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי