ניתוח החברה החרדית הקנאית לאור מחקרים על קבוצות דתיות קנאיות אחרות במאה העשרים מצביע על נקודות דמיון ושוני בינה לבינן ועל כך שמאפיינים מסוימים שלהן אינם מתאימים לחברה החרדית הקנאית . כך למשל , המקרה של עמרם תורם להבנת מערכות היחסים המורכבות והמתוחות המתקיימות בין קבוצות דתיות קנאיות לבין עצמן ובינן לבין החברות הסובבות אותן , ובמונחיה של מרי דגלס : " גבולות חיצוניים " ו " קווים פנימיים " . החל בשלהי שנות השמונים של המאה העשרים התרחקו חוקרות וחוקרים של קבוצות דתיות קנאיות בהדרגה ממונחים כגון כת ( , ( sect והם נוטים להעדיף את המונח " קבוצות פונדמנטליסטיות " . לא מדובר בתמורה סמנטית בלבד אלא באימוץ אופנים חדשים של התבוננות השוואתית בקבוצות אלה ובטענה 1 אמנם המונחים " דתיים קנאים " ו " פונדמנטליסטים " אינם זהים , אבל בכל זאת אעשה בהם שימוש מתחלף בדיון זה , שכן אצל החרדים הקנאים יש מרכיבים של שניהם . ראו אפלבי , דת ואלימות , עמ ' . 104 - 101 2 ראו דגלס , טוהר וסכנה , עמ ' . 159 - 135 3 לסקירת מחקר על כתות דתיות הממחישה זאת ראו זלצברג , תולדות אהרן , עמ ' . 11 - 3 שהשימוש במסגרת העל הסוציולוג...
אל הספר