טל אילן אחת ההאשמות המרכזיות שהטיחו חוקרים במהימנותו ההיסטורית של הבבלי היא שיטתו , לכאורה , לרכז את כל סיפורי המלכים הרשעים תחת השם ' ינאי המלך ' או ' ינאי מלכא ' . רושם כזה עשוי להיווצר בקלות משום שינאי אכן נזכר בתלמוד הבבלי יותר מכל מלך ממלכי הבית השני , ולאור המקור המפורסם ביותר על ינאי בבבלי , הלוא היא המסורת הנידונה בערך הזה , שמקבילתה אצל יוספוס מיוחסת ליוחנן הורקנוס . אין ספק שבניגוד למקורות התנאיים , שבהם לא נזכר ינאי כלל , והירושלמי , שבו הוא נזכר בסיפור אחד בלבד , ייחס לו הבבלי חשיבות רבה ואף נטה לתלות בו מסורות שהוסבו במקורן על גיבורים אחרים . ואולם עיוננו במקבילות בין יוספוס וחז " ל מלמד שנטייה זו להאדרת חשיבותו של ינאי אינה כרוכה בהכרח בזיהויו עם אב - טיפוס של המלך הנבל , כפי שמקובל להניח . הטענה שהבבלי מזהה את ינאי בכל מלך רשע שהכיר , גם כשמדובר בעליל במלך אחר , מבוססת על ארבעה מקורות בלבד . בסיפור הקרע עם הפרושים הנידון כאן שמו מופיע כביכול במקום שמו של יוחנן הורקנוס ( או יוחנן כוהן גדול ); בסנהדרין יט ע " א שמו מופיע כביכול במקום שמו של הורדוס ; ביומא יח ע " א ( ומקביל...
אל הספר