מבוא

ורד נעם א . פתיחה : זיכרון והיסטוריוגרפיה ספר זה ניצב בצומת הטעון שבין ספרות להיסטוריה , או מוטב בין זיכרון להיסטוריוגרפיה . הוא מתחקה אחר סיפורים יהודיים שתיארו למקוטעין רגעי מפתח בתולדות ישראל בימי הבית השני . סיפורים אלה ובהם אנקדוטות קצרות , ולעתים יחידות ארוכות יותר , סובבים סביב דמויות ואירועים - מרכזיים או שוליים - במהלך ארבע מאות השנים שבין כיבושי אלכסנדר מוקדון לחורבן הבית . אגדות אלה אינן בגדר נרטיב היסטורי רציף כי אם בבחינת חטיבות ספרותיות ' סגורות ' ומובחנות , שהערך האידאי , האסתטי והספרותי תופס בהן מקום חשוב לא פחות מן הסקרנות ההיסטורית . למרות האופי המקוטע ולעתים הדמיוני בעליל של האגדות הללו , הן משוקעות מחד גיסא לסירוגין בתוך הרצף ההיסטוריוגרפי הרציונלי והמקצועי לכאורה של היסטוריון התקופה , יוסף בן מתתיהו . מאידך גיסא , אנו מוצאים אותן במפוזר גם בספרות ההלכתית - פרשנית רחבת הידיים , המאוחרת במאות שנים , המכונה ספרות חז " ל . להלן נטען כי מקורה של הקבלה זו במאגר מסורות וזיכרונות שעמד לרשותם של שני הקורפוסים , ולא בתלות ישירה ביניהם . במהלך המאה הכ ' שרטטו סוציולוגים והיסט...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי