אמן צריך להבין קונפליקט וכאב . ההבנה הזו מביאה רעיונות . אבל אני מבטיח לך , שאם אתה שקוע בסבל וכאב – לא תהיה מסוגל ליצור . ואם אתה נתון בקונפליקט מתמיד – זה יעמוד בינך לבין היצירתיות שלך . אתה יכול להבין קונפליקט , אבל אתה לא חייב לחיות אותו . בסיפורים , בעולמות שאנחנו יכולים להיכנס לתוכם , יש קונפליקטים , כאב , סבל , מבוכה , אופל , מתח וכעס ; מתרחשים מעשי רצח וכל מיני עניינים מהסוג הזה . אבל יוצר הסרטים אינו צריך לחוות סבל כדי להראות סבל . אתה יכול להראות את זה ; את המצב הקיומי של האדם , קונפליקטים וניגודים , אבל אתה לא חייב לעבור את זה בעצמך . אתה המנצח על כל זה , אתה לא מוכרח להיות כל כלי וכלי . תן לדמויות שלך לעבור את הסבל . בסופו של דבר מדובר בהיגיון בסיסי – ככל שהאמן סובל יותר , כך הוא יהיה פחות יצירתי . מה גם שסביר להניח שייהנה הרבה פחות מעבודתו ושהיכולת שלו לעשות עבודה ממש טובה תקטן . בהזדמנויות כאלה אנשים מביאים את וינסנט ואן – גוך כדוגמא לאמן שהגיע לגדולות למרות או בזכות הסבל שלו . אבל אני רוצה לחשוב שוואן גוך יכול היה להיות אפילו פורה יותר ואולי אפילו נעלה יותר אם לא היה מוג...
אל הספר