אני אוהב את הצרפתים . הם שוחרי סרטים ו " שומרי " הסרטים הגדולים ביותר של הקולנוע . הם שומרים על יוצרי הסרטים ועל הזכויות שלהם והם מאמינים בפיינל קאט . היה לי מזל גדול לעבוד עם כמה חברות הפקה צרפתיות והן תמכו בי וגיבו אותי . אבל זה לא תמיד היה כך . למשל כשעשיתי את ח ו ל י ת לא הייתה לי הזכות לפיינל קאט . חשתי עצב גדול מאוד , כי הרגשתי שמכרתי את עצמי בזול ובנוסף לזה הסרט גם נכשל בקופות . אם אתה עושה משהו שאתה מאמין בו ונכשל בו , זה דבר אחד , אתה עדיין יכול לחיות עם עצמך . אבל אם אתה לא מאמין בו , זה כמו למות פעמיים . זה מייסר מאוד מאוד . זה אבסורד מוחלט שיוצרי סרטים לא יכולים לעשות סרטים כמו שהיו רוצים , אבל בתעשייה הזאת זה מאוד שכיח . אני בא מעולם האמנות , שם לאמן אין בכלל דאגות כאלה . הוא מצייר את הציור שלו ואף אחד לא בא ואומר לו – " אתה חייב לשנות את זה לכחול . " זו בדיחה לחשוב שסרט יכול בכלל להגיד משהו אם מישהו אחר מלבד הבמאי שלו מתחיל להתערב בו . אם נותנים לך את הזכות לעשות את הסרט – חייבים לתת לך גם את הזכות לעשות אותו כפי שאתה חושב שצריך לעשות אותו . יוצר הסרט צריך להחליט על כל אל...
אל הספר