היהדות האורתודוקסית של היום נחלקת לשני זרמים עיקריים : מצד אחד הציונות הדתית — שתידון בשער הבא ; ומצד אחר היהדות החרדית , הלא ציונית . המבקש לעמוד על טיבה של היהדות החרדית חייב לחלק אותה בשני חתכים נפרדים , שאינם בהכרח חופפים זה את זה : החתך הדתי והחתך הפוליטי . החתך הדתי הוא זה המבטא אמונות , ערכים ודפוסי התנהגות הנוגעים לעבודת ה ' ולתגובה הכללית כלפי התרבות המודרנית ; והחתך הפוליטי מבטא את דפוסי ההתייחסות אל הציונות , ולאחר מכן אל מדינת ישראל . שער זה מוקדש ברובו ובעיקרו לחתך הפוליטי , ואילו פרק זה יוקדש לחתך הדתי . בחתך הדתי יש כיום ביהדות החרדית שלושה מגזרים עיקריים : החסידים ( המחולקים לחסידויות לפי חצרות האדמו " רים ) . הליטאים ( ה " מתנגדים " לשעבר ) . הספרדים . על שלושת המגזרים הגדולים הללו יש להוסיף עוד שניים , קטנים יותר , אך בכל זאת בעלי משקל : ההונגרים ( רובם הם היום תת – קבוצה במחנה החסידי , אך כאן הכוונה לאלה שאינם חסידים ) . הירושלמים ( צאצאי " היישוב הישן " בירושלים , וגם הם נחלקים לחסידים מחסידויות שונות ול " פרושים " , כמו שמכונים בירושלים ה " מתנגדים " ) . בעבר הייתה...
אל הספר