בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל התקיימה פגישה היסטורית בין שתי דמויות מרשימות במיוחד . מצד אחד ראש הממשלה המיתולוגי דוד בן – גוריון ( , ( 1973 - 1886 האדריכל והבנאי של מדינת ישראל , ומן הצד האחר המנהיג הכריזמטי של הקהילה החרדית הרב אברהם ישעיהו קרליץ ( , ( 1953 - 1878 הידוע בכינוי ה " חזון איש " ( על שם חיבורו העיקרי ) . פגישתם של שני היהודים הנמוכים והחלשים למראה הייתה בעצם התגוששות בין שתי תרבויות היסוד של החברה היהודית המתחדשת בישראל . מצד אחד התארגנות של יהודים שאופייה ממלכתי , שהשקפתה חילונית ומכוונותה מודרנית ועתידנית ; ומן הצד האחר התארגנות של יהודים שאופייה קהילתי , השקפתה דתית ומכוונותה היא זיכרון העבר . אפשר היה לצפות שבפגישה הסמלית הזאת יתבצע מיזוג אופקים בין אופק העבר לאופק ההווה למען אופק העתיד : בן – גוריון יחבק את החזון איש כנציגה של תפיסת עולם שעקב הדומיננטיות שלה בעולם הרוח והמעשה היהודי נשמרה היהדות כהצעת חיים ייחודית עד המאה העשרים . הרי אין מחלוקת שהפרויקט הציוני לא היה יכול להתקיים אילולי שמרה הדת על קיומם של היהודים כ " עם" 3 הפגישה התקיימה בעירו של החזון איש...
אל הספר