ירושלים המזרחית ( במתכונת מורחבת ) ורמת הגולן סופחו לישראל על ידי החלת המשפט הישראלי עליהן - בלי שנאמר מפורשות כי הן מסופחות למדינה . בפועל , אין ספק שמבחינת המשפט הפנימי של ישראל מהווים שני האזורים האלה חלק מהמדינה , וחוקיה חלים עליהם במלואם . כל זאת , חרף העובדה שמדינות העולם אינן מכירות בתוקפו של הסיפוח או בכלל בזכותה של ישראל לספח שטחים שכבשה ב . 1967 - עקרון היסוד לגבי השטחים שלא סופחו לישראל הוא ש " הריבון " בשטח הכבוש הוא המפקד הצבאי , ובסמכותו לחוקק חוקים לשטחים אלה . מטבע הדברים , המפקד הצבאי פועל על סמך ההוראות שהוא מקבל מהגורם הממשלתי המוסמך - שר הביטחון . לכך מצטרפת שאלת הכפיפות של המדינה ושל השלטון הצבאי הפועל מטעמה למשפט הבינלאומי . ישראל טענה שאזורי יהודה ושומרון אינם שטח כבוש , כיוון שלא היה בהם ריבון חוקי : הם נכבשו על ידי ירדן במלחמת העצמאות , והוחזקו על ידה עד מלחמת ששת הימים , אך רוב המדינות לא הכירו בזכותה של ירדן על השטח . הטענה הזו שנויה במחלוקת , וגם היא אינה מקובלת על מרבית המדינות . בפועל נהגה ישראל על פי הכלל שהמושל הצבאי הוא הריבון בשטחים . הוא המשיך להחיל ב...
אל הספר