הקרב על בריטניה צוות החוקרים שפעל יחד עם מחלקת המבצעים בצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה בתחומים רבים , חלקם גם מודיעיניים ( למשל פרשת ה " אניגמה " ) , איתר את נוסחת הכוח הנדרש כדי להתמודד מול מטוסי הקרב של גרמניה שהרבו לתקוף את בריטניה וזרעו בה הרס קשה . החוקרים גילו שכדי ליצור תוצאה מכרעת בקרב אוויר נתון , על הבריטים להעמיד פי שניים מטוסי קרב ממספר המטוסים הגרמניים החודרים אל התחום האווירי הבריטי . ואכן , הפיקוד האווירי הבריטי אימץ את הגישה הזאת , וריכז מאמצים בקרבות אוויר שבהם יכול היה להבטיח יחס כוחות של 2 מול . 1 בקרבות אלה היתה ידו של חיל האוויר הבריטי על העליונה - תוך ויתור על קרבות אוויר אחרים שבהם לא יכול היה לרכז יחס כוחות כזה . כך נוצרה שחיקה גוברת והולכת על חיל האוויר הגרמני , שלבסוף הוכרע - עובדה שהיתה לה משמעות עצומה בקרב הכולל על בריטניה . אבל היחס של 2 מול 1 בקרבות האוויר לא היה השחקן היחיד במערכת המשוואות הבריטית . אנו מדגישים זאת משום שחוקרי המבצעים הבריטים הם למעשה אבות מערכת המשוואות שבעזרתה העריכו במערב את גודל הכוח הנדרש למשימה - משוואות לנצ ' סטר . השחקן הקריטי...
אל הספר