הטרנספורמציה ממבנה הכוח ותפיסת הלחימה הליניאריים , למבנים ותפיסות מבוזרים ומטריציוניים , איננה נובעת רק מאי - התאמתה של התפיסה הליניארית למציאות של עימות א - סימטרי . מסת הכוחות המסורתית הבנויה למלחמה בין צבאות מדינתיים אכן מתקשה יותר ויותר לספק תשובות רלוונטיות למציאות הכאוטית המאפיינת את אופי הסכסוכים הנוכחי . אולם מבני הכוח שפותחו מאז מלחמת העולם השנייה ושנשארו במידה מכריעה המודל שלפיו נבנים צבאות בעולם עד היום - אינם אפקטיביים דיים גם במובנים נוספים . מצד אחר , אין שום ערובה לכך שעימותים בעוצמה מלאה בין מדינות , או בין קואליציות של מדינות , לא ישובו להכתיב את התנאים והדרישות ממבנה הכוח הצבאי בעשורים הקרובים , וכפי שיתברר בהמשך גם כאן קיימת בעיה . מבחנה האמיתי של תפיסת הלוחמה המבוזרת יהיה , אם כך , ביכולתה להעמיד תשובות טובות יותר גם למציאות של לחימה בין מדינות ומול צבאות של מדינות . השאלה היא אם האופטימיזציה של מבנה הכוח , תפיסת ההפעלה שלו והתאמתו לתנאי עימות א - סימטרי באמצעות המעבר למבני כוח מבוזרים יהיו תקפים גם בתנאי עימות בין צבאות סדירים . שאם לא כן אנו נדרשים למעשה לבנות שני...
אל הספר