[2] הגוף בתרבות: פרויקט הגוף

קרוסלי ( 1995 a , Crossley ) טוען שהבין – גשמיות בעבודתו של גופמן מספקת דוגמה מוחשית לתיאוריה של מרלו – פונטי , הקוראת תיגר על התפיסה הגלומה במחשבה הקרטזיאנית שהתודעה נבדלת לחלוטין מהגוף . לפי מרלו – פונטי , כמו שתואר כבר בפרק , התודעה אינה עולם פנימי נפרד , השוכן בגוף מכניסטי . אין כל הבדל מהותי בין התודעה לגוף . תחת זאת , מרלו – פונטי מדבר במונחים של " התנהגות שהיא בו – זמנית בעלת משמעות , מגולמת בגוף וחכמה ” ( מצוטט בתוך , 1995 a , Crossley עמ ’ . ( 143 המצבים הסובייקטיביים של אחרים מוצגים לנו דרך ההתנהגות שלהם , בדיוק כשם שההתנהגות שלנו מוצגת להם . הסובייקטיביות שמרלו – פונטי מתאר , מציין קרוסלי , אינה פרטית . תחת זאת , היא " מוצגת בצורה ציבורית ” באמצעות ההתנהגות . באמצעות ההתנהגות ביכולתנו להבין אחרים ואת עצמנו , ולא באמצעות התכונות הסמויות והבלתי נראות של התודעה . איננו רואים חפץ או אדם רק בעיני הדמיון שלנו , אלא אנו תופסים את האובייקט דרך הגופים שלנו , בשעה שגם הוא תופס אותנו בו – זמנית . כך , התופס / הנתפס הוא בו – זמנית גם הנתפס / התופס . באמצעות החיבור בין גופמן למרלו – פונט...  אל הספר
הוצאת אסיה