פרק ב הידע של הערכה

" סבתא " , התפרץ נכדי הבכור מתנשף משהו , לתוך חדר העבודה שלי . " סבתא , איך יודעים שיודעים ? " " פשוט יודעים " , ענה אחיו הצעיר שנכנס לחדר אחריו . " אני תמיד יודעת הכל " , אנפפה , מושכת את המילים , הנסיכה הקטנה שבחבורה , " אבל לפעמים אני גם לא יודעת " , משכה בכתפה כאומרת ' זו דרך העולם ' . " לא , אבל ברצינות , סבתא " , התעקש הגדול . " איך אני יודע אם אני יודע ? אם מה שאני חושב זה נכון ? " " המאמן שלנו בכדורגל אמר לנו לחשוב עם הגוף ולא עם הראש " , התפרץ אחיו לדבריו . " הוא אומר שהראש סתם מבלבל אותנו " . " המורה שלי לבלט " , אמרה הקטנה בדיבור המתנגן שלה , מושכת את המילים , " המורה שלי לבלט " , חזרה שוב , " היא אומרת שהגוף זוכר , ובגלל זה חשוב לעשות הכל נכון , שהגוף לא יזכור טעויות " . " די כבר אתם ! " התעצבן הגדול " תפסיקו להפריע ! סבתא , איך אני יודע שמה שאני חושב זה נכון ? " " אין לך שאלות יותר פשוטות בשבילי ? " שאלתי . נאנחתי , וניסיתי להשיב . " לפעמים , כמו שאומר אחיך , אתה פשוט יודע . אתה יודע איך קוראים לך , ואתה יודע שאני סבתא שלך . ויש הרבה דברים שאנחנו יודעים , ולא שואלים שאלות ...  אל הספר
מירי לוין-רוזליס