פרק עשירי: אוגנדה והקונגרס השישי

אני חוכך בדעתי להציב לפני התנועה יעד טריטוריאלי קרוב יותר , אם כי ציון תישאר מטרה סופית . בפרשת " מזרח אפריקה " המכונה " אוגנדה " , הגיעה מתקפת האופוזיציה לשיאה והעמידה את מנהיגותו של הרצל במבחן חמור . צריך לומר שלא היה שלב בו שלא היה להרצל רוב בקונגרס , משום שגם צירי קונגרס ממזרח אירופה שהתנגדו נחרצות לדעותיו , תמכו בו כאשר עמדו הנושאים להצבעה . שליטתו של הרצל נחלשה ועוצמת מנהיגותו עמדה למבחן קריטי . הכריזמה ההרצליאנית עדיין עמדה לו , אך לא בעוצמוֹת המוכרות לנו מן הקונגרסים הראשונים . במהלך חג הפסח תרס " ג ( אביב 1903 ) פרצו פרעות בקישינב . המוני רוסים פרעו ביהודים במשך ימים בחסות השלטונות . העולם שהיה בפתחה של המאה העשרים , בתקופה שבה הליברליזם וההומניות היו דגליו , הזדעזע . להרצל היה ברור שיש למצוא פתרון מיידי והצלה ליהדות המצוקה , והוא חיפש פתרון זמני בדרך לפתרון האידאלי בארץ – ישראל . מגמה זאת של מציאת מקומות חלופיים זמניים לארץ – ישראל בעתות מצוקה מצאנו אצל הרצל בעבר . את הרעיון לכך קיבל הרצל מעזת ביי , אחד האישים רבי העצמה בחצר הסולטאן התורכי עבד אל – חמיד . ביי ייעץ ליהודים : "...  אל הספר
הספריה הציונית, ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית