" לתוך אווירה עמומה זו היכתה כמו ברק מדינת היהודים של הרצל " . ממרומי התהילה שלה זכה הרצל בקונגרס הראשון והשני ומתחושת ההישג מעצם המפגש עם הקיסר ( אם כי לא מתוצאותיו ) , חזר הרצל לשגרת העשייה . הוא נאלץ להתמודד עם אופוזיציה עקשנית בתוך מוסדות ההסתדרות הציונית ועם קשת רחבה של התנגדויות מחוצה לה . בפרקים הבאים נסקור את מתנגדיו בקרב יהודי מזרח אירופה ומערבה , חרדים וציונים , " חובבי ציון " ואחרים , אלה שמעולם לא חברו אליו ואלה שחברו ופרשו . נסקור את התנהלותו של הרצל מולם , מתי ידע הרצל להכיל את ההתנגדויות ומתי ניצל את ההתקפות עליו כדי להגיב ולזכות בהד הציבורי שכה היה זקוק לו כדי למנף ולקדם את מטרות הציונות . נבקש לדון בסוגי ההתנגדות לאור אישיותו של הרצל , הכריזמה שלו , כושר הסיבולת , קווי אופי והתנהלותו האישית . תכונות אלו עמדו לו כשניהל את המשברים והותירו רושם רב גם על מתנגדיו . האווירה העמומה המוזכרת לעיל נבעה מחולשתה של תנועת " חובבי ציון " . התנועה עסקה בגיוס כספים לרכישת קרקעות , בעידוד עלייה ובתמיכה בהתיישבות היהודית בארץ – ישראל , אבל פעילותה היתה אטית והתנהלה בעצלתיים , והצלחתה — ...
אל הספר