בצומת שבו נפגשות התנהגות ומסגרות מובנות טמון פרדוקס . אנחנו נשענים על מסגרות מובנות כדי לשלוט בחלקים הצפויים של חיינו . אנחנו יודעים היכן אנחנו חייבים להיות , על מה משלמים לנו כדי שנעשה , ומי האנשים שאנחנו עתידים לפגוש בקרוב . כל אלה נמצאים אצלנו בראש וביומן כדי שנוכל להתכונן . יש לנו מסגרות מובנות , כללים להתנהגות נאותה אשר מדריכים אותנו ומורים לנו מה לעשות . בדרך כלל אנחנו יודעים איך להתנהג כאשר אנחנו רואים שמשהו מתקרב . אבל מה לגבי כל הרגעים הבין אישיים הבלתי מתוכננים שאינם מסומנים מראש בלוח הזמנים שלנו ? העמית המעצבן בעבודה , השכנה הרועשת , הלקוח החצוף , הקונה הזועמת , הילד הנתון במצוקה , בן זוג מאוכזב שזקוק לפתע לתשומת לב כאשר איננו מוכנים או כאשר איננו במיטב הכושר להגיב היטב ? אם אירוע כזה מתרחש בזמן הלא נכון , אנחנו עלולים לפעול בהשפעת כוחות אגו מדולדלים — ולהתחרט על כך . זה הפרדוקס : אנחנו זקוקים לעזרה דווקא ברגעים שבהם הכי פחות סביר שנקבל אותה . הסביבה שלנו עמוסה הפתעות הפועלות עלינו כטריגרים לתגובות משונות ובלתי מוכרות , וכתוצאה מכך אנחנו מתנהגים בדרכים שאינן לטובתנו . לעתים ...
אל הספר