[ השיחה נערכה בסביבות שנת 2000 ] פגשתי את רקפת לוי , מעצבת התלבושות של להקת בת – שבע , פעמים רבות במשך השנים . אישה גדולה עם שיער שחור מפואר , לרוב כרוך בצעיף , אך לעולם לא באמת מסודר , אשר הדיבור שלה על תיאטרון ועל מחול תמיד פוקח עיניים , תמיד מקורי וחסר חנופה . לראשונה הכרתי אותה דרך עבודה מקורית להפליא שהכינה למען להקת המחול הקיבוצית לעבודה של רות זיו אייל בשם כוח משיכה . מעולם לא נראו עד אז עיצובי במה ותלבושות מרהיבים כאלה . לוי היא ציירת ואמנית פלסטית , בוגרת המדרשה לאמנות ובית הספר שנקר , והתלבושות שהיא יוצרת הן ללא ספק " יצירות ” יותר מאשר " בגדים ” . הראייה שלה של הבמה ושל מה שראוי שנביט בו , גם אם לא נרד לסוף הפרטים , עיקשת , מנומקת , מקורית וישרה . היא יודעת שמה שחשוב נעשה גם אם הקהל אינו מצליח להבחין בפרטים . דוגמה טובה היא בגד הגוף בעבודה וירוס : הגברים והנשים בבגד גוף לבן עם שרוולים ארוכים ובטייטס , עם כפפות לבנות כהמשך לשרוולים : בגדי הגוף הלבנים מגיעים עד אמצע הירך , ומשם מתחיל מה שנראה כמו גרבונים או טייטס שחורים . אף שלא כל הרקדנים של בת – שבע באותו גובה ועם אותו מבנה ...
אל הספר