[ חורף 2016 ] בגאגא , הפירוק מוביל . מפרקים את הגוף כדי להרכיב אותו . בגאגא אתה נדרש מהרגע הראשון להיות הכול . מהרגע הראשון להיות נוכח עם השלם . ותמיד פקוח עיניים , כי כשעוצמים עיניים מכבים את החוץ . אהד פישוף הרקדנית , מכנים אותי . ואני לא רקדנית באמת , רק שהריקוד הוא דרכי להיות בעולם . אמרתי לאוהד – תכין לי ריקוד . אני צריכה לרקוד ריקוד שלך . והוא אמר תבואי לסטודיו בערב אני מלמד . ואת תרקדי . רקדתי מולו ועשרות אנשים הפרידו בינינו , הייתה עדינות . כל כיפוף היה בעצם התגבהות . הוא דיבר על לבנו להתענג . שלפנו את עצמות הזרועות וליפפנו אותן בבשרנו והיינו קלים וכבדים לסירוגין ובו זמנית , זרועותינו נפרשו מן הכתפיים ומתוך עצמות הבריח ועפנו . קראנו בקול רצף של מספרים והלכנו מהר , מסתכלים זה בעיני זה , ורקדנו עם זרים ונפרדנו ושבנו ונפגשנו . היינו טיפשים והיינו חכמים , משתטים ומבקשים את נפשנו בזרועות מושטות . אחר כך כבר לא ידענו להפריד בינינו לבין עצמנו , ואוהד נבלע בקרב ההמון הרוקד . גאגא [ קיץ 2010 ] זו עבודה איטית ורכה , אי – אפשר להסביר , צריך לעשות . אני משתתפת בשיעור . עבודה על מפרקי הירך ...
אל הספר