סאבוטאז׳ בייבי

יכול להיות שאם לא הייתי רוקד הייתי נותן יותר נפח לדברים האחרים . גבי : אתה מצייר ? אוהד : כבר הרבה זמן לא , אבל ציירתי . גבי : רושם או בצבע ? אוהד : גם בצבע , אבל ממש רושם . גבי : ואתה טוב בזה ? אוהד : אני לא יכול להגיד . גבי : אתה מצליח לעשות דברים שמפתיעים אותך ? אוהד : לא יודע , אף פעם לא חשבתי שאני טוב בזה , או להציג או אפילו לתת את הציורים שלי . עשיתי את זה כי נהניתי לעשות את זה . גבי : בזמן שאתה מכין עבודה אתה רושם קצת ? אוהד : לא , אני כותב . לא רושם , לא מצייר . תוך כדי תהליך העבודה אני רושם לי . notes גבי : במילים ? אוהד : לפעמים אני עושה את זה כדי לקצר דרך . לפעמים אני מקשקש איזו סילואטה של איש בפוזיציה , בקו פשוט נורא . גבי : יש קווים כאלו שרקדנים עושים . אוהד : רק כדי שזה יעזור לי להיזכר בהם . אפילו לא בזמן התהליך . אם אני למשל מסתכל על מופע ורוצה אחר כך לתת תיקונים לאנשים , אז זה יזכיר לי את הקטע המסוים שאני רוצה לשנות . גבי : אז מה אתה רושם בעצם ? דימויים ? אוהד : אני אתן לך דוגמה . קודם כול יש טקסט לעבודות , שאני כותב . בואי נראה , אולי יש לי כאן משהו . [ מדפדף בפנקס שלו...  אל הספר
הוצאת אסיה