ארבוס

[ 1991 ] מקום ביניים בין השאול לגן העדן להקת מחול היא גם קהילה , ובמקרה הזה , המחול מקבל אופי ייחודי , ויחד עם תאורה המאירה רק מצד אחד את הבמה היא הופכת לקטע מדברי , שהלהקה כולה שועטת לתוכו , כאילו נאספה לטקס מיוחד במינו . אנחנו לא יודעים מה חבריה מקדשים , אך הבגדים העשירים – מעילים ששרווליהם קשורים על המותן , חצאיות שופעות בד בגוונים שונים של אדום עמוק – מציעים קיום קדמוני יותר . ומי זה הרקדן שנושאים על כפיים , ומגלגלים שוב ושוב שטיח ירוק לרגליו ? הוא דמות שמעריצים , גיבור או קרבן . אין ברירה , צריך להפעיל את הדמיון , כי אין תשובה חד משמעית . אולי הוא ילד חולה – נשים כורעות מסביב על ברכיהן ומטפלות בו – הוא מזכיר ציורים ממאות קודמות , של קדושה , כמו הורדת ישו מן הצלב . אולי הוא גרעין של תקווה שצריך לטפח . דמות מן העבר או מן העתיד עם תפקיד בקהילה הזאת . ארבוס הועלתה לראשונה , בגרסה מוקדמת , בביצוע להקת המחול של סידני ב – , 1989 והבכורה של בת – שבע הועלתה ב – . 1991 בשנה זו , נוכחותה של רקפת לוי , מעצבת התלבושות של ארבוס , הולכת ונעשית משמעותית . יוצרת פרועה , שעבודתה משמשת שכבה נוספת , ...  אל הספר