ספר מרי ויגמן

ויגמן פותחת בהודאה ש " אין שום טכניקה לקומפוזיציה , " ושכל יצירת מחול ייחודית בדרך יצירתה . מבחינת הנחיותיה לקומפוזיציה , היא גורסת שכל קומפוזיציה דורשת מערך כללים משלה , ואלו מתבררים עם התגלות התמה של כל ריקוד חדש במסגרת התהליך הכוריאוגרפי . במילים פשוטות , הכללים לכל ריקוד חדש מתפתחים עם צמיחתו של הריקוד . מבחינת ויגמן אפוא , קומפוזיציית המחול היא תהליך יצירה שבאמצעותו נארגים יחדיו המבע ( expression ) והתפקוד ( . ( function אך למה כוונתה במבע ותפקוד ? המבע הוא מטאמורפוזה של התת – מודע , של הרגש הרוחני , למוחשיות מודעת ופיזית . התפקוד הוא הכוח שניתן לנו להשתמש בגוף שלנו כבכלי להצגתן הנראית לעין של תמורות במצבים הרגשיים שלנו . ( 87 : 1973 Wigman ) התהליך שוויגמן מתארת כפול : ראשית , שלב לא – ביקורתי ואינטואיטיבי שבו מגיח הרעיון היצירתי מתוך המודעות הפנימית ודורש לעצמו את תשומת הלב . בחנו כבר את העקרונות הבסיסיים של מחול ההבעה הדורשים את הבעתו החיצונית של הרגש הפנימי , ונוכחנו גם שבכוונתה של ויגמן לבטא הרמוניות וקונפליקטים שמתקיימים באינדיבידואל , בעולם או בין שניהם . על הרעיון לריקוד ה...  אל הספר