מרי ויגמן הייתה השגרירה המפורסמת ביותר של המחול הגרמני בשנים שבין מלחמות העולם , אז פקדה במסעות ההופעות שלה את רחבי אירופה ואת ארצות הברית . חומרי השיווק של אותם מסעות הופעות מבקשים לחנך את הציבור בתופעה האמנותית החדשה , והמבקרים הגיבו לכך בהתלהבות ובקשב , גם אם לא תמיד בתשבחות . כשהמבקר האמריקאי ג׳ון מרטין פרסם את ספרו ה מ ח ו ל ( The Dance ) ב – , 1946 הוא מיקם את ויגמן בפסגה של קבוצת אמני המחול הגבוהה ביותר , בין השאר בזכות היצירות האמנותיות שלה , אך במיוחד בגלל הדרך שבה היא הרחיבה את המנעד האמנותי וקידמה את התיאוריות שבבסיס האמנות שלה . אולם מאז מלחמת העולם השנייה , זוכה ויגמן לתשומת לב זעומה למדי בהיסטוריוגרפיות של המחול המודרני בשפה האנגלית . למעשה , " מחול ההבעה " הגרמני המוקדם כמעט שלא זכה לעיון בכתיבה על המודרניזם של המחול לאחר המלחמה , שהתמקדה לרוב בחלוצי המחול המודרני האמריקאים , ובהתפתחויות המחול בארצות הברית . יוצא מהכלל מאוחר אחד הוא היצירה של פינה באוש , שעבודתה החלה בגרמניה , נמשכה בארצות הברית ואז חזרה לגרמניה בצורת התיאטרון – מחול ( . ( Tanztheatre ספרו של דון מקדונה ...
אל הספר