מקיים קלדם עם סוחרים שמוצאם מזרחי , ולעתים הם מרמים אותו : שותפו לייסובוי רימה אותו וקלדם נצרך להתחיל עסק חדש , וכשפתח בית חרושת לייצור קרח עם שולקוב ועם יווני משכונת עג ' מי הוא הולך שולל על ידי שולקוב . מבחינה זו קלדם אינו שונה מחבריו הסוחרים שהונו אותו , שכן בעיני אחרים הוא עצמו נחשד כרמאי , וכפי שאחד מקציני הים אמר עליו כשבא בדין ודברים עם הרשויות : " רמאי ליבנטיני שכמותו ! [ ... ] הייתי נותנו באזיקים ! לשחדני ביקש ! רמאי ליבנטיני ! כיוון את הרוח ! " . מדברים אלו משתמע באופן ברור שהמושג לבנטיני הוא שיפוטי ומכוון להצביע על תכונות שליליות ובלתי מוסריות הקשורות ברמאות ובנוכלות מתוך אינטרס של הסוחר להרוויח כסף רב . יכולתו של קלדם להתאים את עצמו ואת אורחותיו על פי המקום והחברה שבהם הוא שוהה מתוארת כמאפיין לבנטיני : כשהיה עובר ברחובות תל אביב " היה אירופי יותר " , אך כשהיה ביפו " אפשר היה לראותו תכופות הולך שלוב אצבעות עם אפנדי ערבי , נוצרי , או מוסלמי [ ... ] ובידו תלויה מחרוזת אלמוגים " , והמספר אף מדגיש שגם עיניו " נראו כעיני בן המזרח " . קלדם מתואר כמעורה בחיי התרבות , ולנשפים שהוא ע...
אל הספר