ס יפור חייהן של הרופאות הראשונות בארץ ישראל הוא סיפורם של ראשוני העוסקים ברפואה בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים , שנטלו חלק בהנחת התשתית למערכת הרפואה הארץ ישראלית . היו אלו רופאות צעירות , באמצע שנות העשרים או השלושים לחייהן , בוגרות בתי ספר לרפואה בכמה ממדינות אירופה , משכילות , עצמאיות , בעלות מוטיבציה ואמונה בעתיד הרפואה בארץ . הן פעלו ללא ליאות והשקיעו במסירות ובנחישות את מיטב מרצן וידיעותיהן למען הקמת מערכת הרפואה בארץ , למען יצמח כאן דור חדש , בריא בגופו ובנפשו . רופאות אלו עלו ארצה מתוך תחושת שליחות וראו ברפואה ייעוד ציוני לאומי ולא רק מקור פרנסה . למרות תרומתן וחלקן בבניית מערכת הרפואה הארץ ישראלית הן נשארו אנונימיות ברובן . בסוף מלחמת העולם הראשונה הגיע גל של רופאות ממזרח אירופה , בעיקר מרוסיה . למרות שהייתה בידיהן דיפלומה ומאחוריהן מספר שנות ותק , חלקן לא השיגו עבודה כרופאות , בשל המשבר הכלכלי ששרר בארץ ועודף של רופאים בערים . מכיוון שרובן 64 מ " ס [ משה סורוקה ] , “ מן הצריף בעין חרוד עד בית החולים בילינסון " , דבר , . 6 . 12 . 1946 65 שורץ , קופת חולים הסתדרות ממשל...
אל הספר