שמידל , בספרו המקיף על יהודים בצבא המונרכיה ( , ( 40 מצטט את פון וייזל , ששירת כקצין יהודי בצבא , כי גם קצינים פאן - גרמניים , ששאפו לאיחוד עם גרמניה , והיו בדרך כלל אנטישמים , לא הביעו בפומבי לפחות , עמדות אנטישמיות . שמידל מביא כמה דוגמאות חריגות ובודדות שהן יוצאים מן הכלל המעידים , לדעתו , על הכלל , כלומר , כמעט שלא הייתה אנטישמיות בצבא המונרכיה . הוא מונה כמה מאותם חריגים , בהם : הארכידוכס פרידריך בשנת 1890 בתפקידו כמפקד אוגדה גינה קצין יהודי שזכה לעיטור הזהב על גבורתו ( האופטמן וולף בראדך ) בקרב נגד הפרוסים ב - . 1866 הוא מזכיר כמה קצינים נוספים ששנאו יהודים . בהם לא פחות מהרמטכ״ל קונראד פון הצנדורף עצמו , ויורש העצר פרנץ פרדיננד , שרציחתו שימשה עילה לפרוץ המלחמה . כאמור , אלה לדעתו היו בודדים , שכן הקצונה ברובה הייתה חסינה בפני האנטישמיות הגואה , שהרימה ראש בקרב הציבור האזרחי במדינה ( . ( 39 פרופ׳ אישטוון דיאק , פרופ׳ ( אמריטוס ) להיסטוריה מאוניברסיטת קולומביה בניו - יורק , סבור אף הוא כי קציני המונרכיה דחו בדרך כלל את האנטישמיות הגזענית והגנו על כבודם של החיילים והקצינים מקרב הי...
אל הספר