השירות בצבא הדו-לאומי

הצבא האוסטרו - הונגרי התקיים מכוח הסכמה בין שתי המדינות והיווה מעין כור - היתוך למיעוטים הרבים ששכנו כאזרחים שווי זכויות בממלכה . מיעוטים אלה היו פעמים רבות בעלי אינטרסים מנוגדים , עם שאיפות לאומיות משל עצמם שהיו במידה רבה אנטי - ממסדיות . מדיניות המטה הכללי הייתה להעניק יחס הוגן ושווה לחיילי הלאומים , לרבות היהודים . התוצאה הייתה , בדרך כלל , יחס של הערצה לקיסר שהיה מוכר כאישיות בעלת יושרה ומעוררת כבוד . בניגוד למדיניותה של גרמניה , לדוגמא , שבה מעמד הקצונה היה סלקטיבי וסגור , הייתה הכניסה לבתי ספר ולמכללות של הצבא באוסטריה פתוחה , לא רק לאצולה אלא גם למעמד הביניים וליהודים . חיילים מן השורה שהצטיינו בקרב והפגינו אומץ לב , קודמו והועלו לדרגות קצונה . רוב הקצינים ששירתו בצבא המשותף היו קתולים בדתם . מתוך אלף קצינים בשנת 1896 היו כ - , 800 קרוב ל - 100 פרוטסטנטים , 84 יהודים וארבעים יוונים - אורתודוכסים . צבא המונרכיה שלפני מלחמת העולם הראשונה , היה כמעט היחיד מבין הצבאות האירופאים שקיבל לשורותיו קצינים ממוצא יהודי — אם כי אלה מביניהם שלא המירו את דתם , לא קודמו בדרך כלל מעבר לדרגת אובר...  אל הספר
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ