הקטרת קטורת בבית הכנסת זכר לבית המקדש

המקורות מלמדים כי לאחר חורבן הבית יש שהקטירו בבית הכנסת זכר לקטורת של המקדש . כבר בתקופת המשנה , לאחר שחרב הבית השני בשנת 70 לספירה , נקבעו 1 שמות ל , לד - לה . יוליוס ולהאוזן ( 1918 - 1844 ) טען כי ברוב תקופת בית ראשון הייתה הקטורת צורת פולחן אלילית מובהקת והיא חדרה לפולחן העברי רק במאה השביעית לפני הספירה או בימי הנביא ירמיה . ראה ולהאוזן , עמ׳ . 64 - 63 ברם חוקרים אחרים חולקים על גישתו , ולטענתם ההקטרה היא ריטואל עברי קדום . על ההקטרה בפולחן הישראלי , ראשיתה ואופניה ראה : הרן , השימוש בקטורת , עמ׳ ; 129 - 113 הרן , מקרא ועולמו , עמ׳ ; 37 - 18 הגר , התפתחות . על סממני הקטורת , זיהוים ומקורותיהם ראה פליקס , עולם , עמ׳ 246 ואילך . על הכנת הקטורת , ראה פליקס , עצי בשמים , עמ׳ . 28 - 23 על הקטורת בבית המקדש על פי ברייתא קדומה מימי בית שני , ראה בבלי , כריתות ו ע״ב . 2 להשלמת הדיון בנושא הקטורת בבית הכנסת ראה עמר , ספר הקטורת , עמ׳ . 29 - 27 מנהגים ותקנות זכר למקדש . חלק מהמנהגים או התקנות הללו משקפים את טקסי המשכן והתנהלותו הפולחנית ואחרים קשורים למבנה המקדש עצמו . יסודה של הבחירה בקטורת...  אל הספר