הבאת מוגמר בסעודות חג או בסעודה בחבורה

בימי חז״ל הוגשה קטורת אל השולחן בסעודות חברים או במסגרת ארוחה חגיגית שיסודה בתרבות האכילה ובדפוסי השולחן היווניים רומיים . הסעודה החגיגית 13 ברכות מג ע״א ובפירוש רש״י , שם , ד״ה מברכין עליהן בורא עצי בשמים . 14 הלכות ברכות לריטב״א , פ״ד , אות ח . 15 תכונה זו צוינה במדרש שיר השירים רבה ( וילנא ) ג , ב . 16 שמן אפרסמון הוא דוגמה לחומר דליק במיוחד . לפי התלמוד הבבלי בשבת כו ע״א זהו חומר שעף באוויר , ורש״י מסביר שהוא מסוגל לדבוק בקירות הבית ולהבעיר אותם . התלמוד שם מספר על חמות ששנאה את כלתה והחליטה לפגוע בה בדרך מקורית . היא המליצה לה להתקשט בשמן אפרסמון ולאחר מכן פקדה עליה להדליק נר . האש הציתה את גופה של הכלה והיא מתה . 17 יוסף תבורי טוען שמקור המנהג להביא קטורת בסעודה הוא בדפוסי שולחן פרסיים . תבורי , פסח דורות , עמ׳ . 149 - 148 הוא מפנה לדברי רבי יוסף חיים , מחכמי בגדד בתפר המאות ה 19 וה , 20 בתקופת התנאים והאמוראים כללה שלושה שלבים : הראשון , שלב ה״פתיח״ או הקדמה לסעודה – הגשה של מאכלים מתאבנים שנאכלו לפני הסעודה או לפני המנה העיקרית ; השני , שלב הסעודה עצמה – אכילת המנות העיקריות ...  אל הספר