בספרות החיצונית מתואר גן עדן כמרחב שופע עצי פרי וצמחי בושם המדיפים ריחות משכרים . אחד המקורות הראשוניים לכך הוא ספר חנוך א׳ ( האתיופי ) , המשתייך לספרות האפוקליפטית הקדומה , שהוא לקט של פרקים או קטעים של כמה מחברים החל מהמאה השלישית לפני הספירה ועד למאה הראשונה לספירה . הרקע לתיאור הגן הוא הסיפור המקראי על לקיחתו של חנוך אל האלוקים השמימה , שם הוא נחשף לפי המחבר לפלאי הגן . מוטיב הטיול בגן עדן ובגיהינום מופיע במגוון חיבורים 7 ראה שבת פח ע״ב . התפשטות הריח ממוקד האירוע ( הר סיני ) אל עבר העולם כולו מציבה את קבלת התורה כאירוע מכונן עבור העולם כולו בהיותו בשורה קוסמופוליטית ולא רק לעם ישראל . 8 על קינמון בארץ ישראל ובירושלים והיותו ״מאכל עיזים״ ראה : בראשית רבה סה , יז ; איכה רבה פתיחתא י , עמ׳ ה ; שיר השירים רבה ד , כט ; אסתר רבה ג , ד ; ירושלמי , פאה פ״ז ה״ג , כ ע״א ; בבלי , שבת סג ע״א . במאמרם על התפתחות הרעיון של קדושת הארץ במקורות חז״ל ובספרות החיצונית הראו זאב וחנה ספראי כי למעשה תיאורים אלה מפליגים בערכה ובשבחה של ארץ ישראל מבחינות שונות . כך לדוגמה היא מתוארת כארץ קודש , משכן לצדי...
אל הספר