לצורך הבסיסי של נשים להתבשם ישנן השלכות הלכתיות מעשיות . התחום הראשון הוא חובת הבעל לספק לאשתו בשמים במסגרת ההתקשרות ביניהם . לפי דברי חכמים אישה המכניסה לאחר הנישואין מספר שפחות , עבודתה פוחתת בהתאם ( כתובות פ״ה מ״ה ) . מצד אחר , אם היא מכניסה כספים גדלה ההקצבה שלה לצורכי בשמים . על פי 5 ראה ברכות מג ע״ב : ״ששה דברים גנאי לו לתלמיד חכם : [ ... ] אל יצא כשהוא מבושם לשוק [ ... ] אמר רבי יוחנן : במקום שחשודים על משכב זכור״ . 6 אבות דרבי נתן , נוסחא ב , פרק ט . והשווה לנוסחה המופיעה בילקוט שמעוני , פרשת בראשית , רמז כג המזכירה במפורש את הצורך בבישום : ״מפני מה האשה צריכה להתבשם והאיש אין צריך להתבשם [ ... ] חוה נבראת מעצם אם תניח בשר ג׳ ימים בלא מלח מיד מסריח״ . ״קישוט״ עשוי להתפרש כייפוי של האישה אך גם כבישום . ראה אבות דרבי נתן , נוסחא א , פרק מא : ״מעשה ברבי טרפון שישב ושנה לתלמידים ועברה כלה לפניו צוה עליה והכניסה בתוך ביתו ואמר לאמו ולאשתו רחצוה וסכוה וקשטוה ורקדו לפניה עד שתלך לבית בעלה״ . ברם , במקומות אחרים מדובר בפעולות שונות . השווה שמות רבה ( וילנא ) כג , ה : ״כלה מקשטין ומבשמי...
אל הספר