״בשמים של ערוה״: בושמי נשים

בחברה היוונית והרומית הקדומה שימשו בקבוקים קטנים מחרס או מזכוכית ( alabastra , unguentaria , balsamaria ) לאחסון שמנים ותמרוקים למטרות קוסמטיקה בבית או במסגרת בית המרחץ . בקבוקים מסוג זה נמצאו בכמה אתרים ארכיאולוגיים בארץ , כמו למשל בירושלים ההרודיאנית , במערות מדבר יהודה או בשקמונה , עיירה יהודית מהתקופה הביזנטית . 53 בספרות ההלכה המאוחרת צוין שאין לברך גם על סבונים ריחניים המיועדים לניקיון . ראה למשל ערוך השולחן או״ח , סימן ריז , סעיף ה : ״אין מברכין על הבורית שקורין זיי״ף שיש בהם ריחות טובות לפי שעיקרו של בורית הוא להעביר זוהמת הגוף והראש״ . 54 אלדמשקי , עמ׳ ; 200 טל , א״י , עמ׳ . 188 55 ראוולף , עמ׳ . 229 56 יערי , מסעות , עמ׳ . 503 על סבונים מבושמים בארץ ישראל ראה גם אביצור , חיי , עמ׳ . 265 57 על השימוש בבקבוקי זכוכית לאחסון בשמים נוזליים ראה טאטון בראון , האימפריה הרומאית , עמ׳ . 97 - 62 על ייצור תמרוקים ושימושיהם בעולם היופי והקוסמטיקה בתרבות ההלניסטית והרומית ראה : פורבס , טכנולוגיה קדומה , ח״ג , עמ׳ ; 49 - 24 קרויס , ארכיאולוגיה תלמודית , ח״א , עמ׳ ; 244 - 233 דייגי מנדלס , ב...  אל הספר