״שמן העשוי להעביר את הזוהמא״: שמני סיכה והתנקות

שמני סיכה מכונים בספרות חז״ל ״שמן העשוי להעביר את הזוהמא״ או ״בשמים של מרחץ״ . שמני סיכה נמרחו על הגוף או על חלקים ממנו בכמה הזדמנויות : א . במסגרת טיפול רפואי – המשנה בשבת פי״ד מ״ד מדווחת שעשירים סכו את גופם בשמן ורדים למטרות רפואיות , אך הם סכו את עורם בשמן זה גם בשגרת יומיום . לעומת זאת אנשים ברובד סוציו אקונומי ממוצע התקשו להשיגו מטעמים כלכליים , ולכן סכו בשמן ורדים רק בעת חולי . 38 ראה שילה , חפירות עיר דוד , ט , עמ׳ יד - טו ; צ׳פמאן , אסלה , עמ׳ . 8 - 4 39 ראה מזור ובר נתן , היגיינת , עמ׳ . 72 - 59 על בית הכיסא בתקופת חז״ל ראה ברוך ועמר , בית הכסא , עמ׳ . 50 - 27 40 באגף ששימש לצורכי הבית היומיומיים נמצא בית כיסא ועל רצפת הפסיפס הלבנה שלו כתוב ביוונית היגיאה ( , Ὑ α(ίε)ι(γ שמה של אלת הבריאות הרומית הקשורה להיגיינה ובריאות . יש שהציעו לזהות את המבנה בציפורי כבית המגורים שבו שהה רבי יהודה הנשיא לאחר שעבר אליו מבית שערים . ראה אופנהיימר , רבי , עמ׳ . 134 41 בספרות הרבנית המאוחרת נזכר שמן מבושם נוסף שאין לברך עליו – שמן המשמש לסיכת גופו של אדם הסובל מהזעת יתר כדי להיפטר מהריח הרע הנו...  אל הספר