אבקות ריחניות, נוזלים מבושמים או קטורת המכילים רכיבים ארומאטיים ממוצא שונה

בתרבויות העולם מקובלות תערובות רבות ומגוונות של בשמים או תבלינים המשמשות לבישום או למטרות קולינריות . דוגמאות לכך הן הקארי הצהוב ( Curry ( powder והגאראם מסאלה ( ( Garam masala במטבח ההודי ; חוויאג׳ קפה או חוויאג׳ מרק במטבח התימני ; פוטפורי ( ( Potpourri ו״ארבס דה פרובאנס״ בתרבות הבשמים והמטבח הצרפתי . רוב התערובות הללו נמכרות בצורה של אבקה , כך שלא ניתן להפריד בין רכיביהן ולברך על כל רכיב בנפרד . בתלמוד לא נידונה הברכה על בושם או מוגמר המכיל רכיבים ממוצא שונה . בסוגיה בברכות מג ע״א הוזכרה ברכתו של מוגמר המכיל חומר ארומאטי מהעץ בלבד , ולא הועלתה כלל לדיון השאלה כיצד לנהוג במקרה של תערובת ריחנית המכילה עצים ועשבים . בושם המכיל סיגל ריחני ויסמין נזכר בפרשנות של הגאונים למונח התלמודי ״משחא טחינא״ , אולם לא נידונה שם השאלה מהו הרכיב הקובע את הברכה . ערבוב של חומרי בושם שונים יחדיו היה מקובל בתעשיית הבשמים הקדומה . על התועלת הטמונה בכך כותב רב סעדיה גאון ביצירתו ״אמונות ודעות״ , תוך העברת מסר חינוכי לקהל קוראיו . במאמר העשירי שכותרתו ״במה הטוב לאדם לעשותו בעולם הזה״ , הוא טוען כי חיים מאוזנ...  אל הספר