תמורה חשובה נוספת בתעשיית הבשמים הייתה שימוש באלכוהול ( כוהל ) כחומר ממיס ( solvent extraction ) של חומרים ארומאטיים . המסה היא תהליך של פיזור חלקיקי חומר אחד ( מומס ) בתוך חומר אחר ( ממס ) עד כדי קבלה של תערובת הומוגנית . השימוש בתקופות קדומות בממסים פשוטים , כגון מים ושמן , הניב בשמים עכורים , בעוד שבאלכוהול הומסו חלקי הצמח באופן יעיל , וכתוצאה מכך נתקבל בושם ריחני יותר . השימוש באלכוהול להכנת בשמים נזכר בחיבור ההלכתי ״חיי אדם״ לרבי אברהם דנציג ( ליטא , 1820 - 1748 ) בהקשר למנהג להריח בשמים ביום הכיפורים . הרב דנציג מזהיר מפני הרחת בשמים שחובה לברך עליהם , אך המוני העם נמנעים מכך בשל חוסר ידיעה או אי הקפדה על פרטי ההלכה . הוא גם מתריע מפני תופעה הפוכה של אנשים המברכים על בשמים שאין ראוי לברך עליהם : צריך להזהיר שביוה״כ [ שביום הכיפורים ] לוקחים מיני שפירטעס המריחים להריח בו ואינם מברכים כלל . ויותר מזה ששופכין על בגד פשתן שיריחו בו וזה אסור דמולידין ריח בבגד . אבל אותן שפירטוס שקוראין שלאק וואסר אין מברכין כלל שאינו מריח כלל . הרב דנציג מבחין בין שני סוגי בשמים שהוכנו על בסיס אלכוהול...
אל הספר