מ שׁ רה ( tincture ) הוא נוזל המתקבל לאחר שהושרו בו חלקי הצמח . בתעשיית הבשמים והתרופות המסורתית מקובל למצות את החומרים הפעילים בצמח , כגון שמנים אתריים , על ידי השרייתו במגוון נוזלים . ההשריה מתבצעת במים , ביין , בשמן , בכוהל , בחומץ ובדרך כלל בשמן צמחי . פעולת מיצוי בשומן או בשמן מכונה בעגה המקצועית . Enfleurage משך ההשריה משתנה לפי סוג נוזל הבסיס והחומר הנכבש . באופן כללי ככל שתהליך ההשריה ממושך יותר אזי התוצר המתקבל מרוכז וריחני יותר . חשוב לציין כי שמן הוא ממס פשוט ולכן הבשמים שהמיסו בו יצרו בשמים עכורים . שמנים שספגו את ריחם הטוב של הבשמים שהונחו בהם כמו שמן המשחה מכונים במקרא ״שמן הטוב״ , ובלשון חז״ל ״שמן ערב״ . בתעשיית הבשמים , התמרוקים והרפואה הקדומה השרו בשמים בשורה של שמנים : בתקופת המקרא שימש למטרה זו בעיקר שמן זית ומאוחר יותר שמן שומשום , שהועדף משום שאינו בעל ריח לוואי כמו שמן הזית . כנוזלי בסיס לתעשיית התמרוקים שימשו במהלך התקופות ההיסטוריות 10 שמנים אתריים הם חומרים ארומאטיים נדיפים המיוצרים בצמח בתאי שמן ( , ( Oil cells בצינורות שרף ( Resin ducts ) או בשערות בלוטיות אפי...
אל הספר